הכנת הצהרות הון

הצהרת הון היא כלי חשוב שרשות המיסים עושה בו שימוש. היא למעשה, היא מהווה תמונת ראי מדויקת למצב ההון של בעל התיק במס הכנסה לנקודת זמן הגשתה. 

מטרתה היא לגלות לפקידי הרשות הכנסות נוספות שאינן מדווחות בדו"חות השנתיים אותם מקובל להגיש בסוף כל שנת מס. 

באמצעות ההצהרה מתקבלת תמונה כוללת על ההון הנקי של הנישום, וכך גם מוודאים את סבירות הכנסתו האמיתית. ההצהרה מתבססת על ההנחה שההון המוחזק על ידי המגיש תואמת להכנסות המוצהרות שלו בניקוי ההוצאות שהיו לו לאורך אותה תקופה. 

מבדילים בין הצהרת הון ראשונה והצהרת הון עוקבת שנדרש להגישה לאחר מספר שנים משמעות העובדות הללו היא כי הכנות הצהרות הון חייבות להיעשות בצורה מוקפדת ומדויקת ולרוב, בעזרת רואי חשבון בעלי ניסיון בתחום. בהצהרה הראשונה מכניסים את כל ההון, בין עם זה נדל"ן, כספים צבורים, ונכסים חשובים ויקרים אחרים. 

יש להצהיר גם על נכסים והתחייבויות גם אם אין הם רשומים פורמאלית על שם הנישום על פי עקרון השליטה. 

מדובר על רכוש המצוי בישראל או בחו"ל ורשום על שם מגיש ההצהרה ובני ביתו לרבות ילדים עד גיל 18. 

הצהרת הון ראשונה מתבקשת לכל מי הקים עסק עצמאי בין אם זה עוסק פטור, עוסק מורשה, חברה בע"מ וכדומה. בנוסף, תגיע דרישה להגשת הצהרה לכל מי יש לגביו מידע על רכישת נכסים יקרים ואחרים, על קבלת הכנסות שעליהן לא דווחו או כל מי שרשות המס מוצאת לנכון לבדוק.

חשיבותה של הצהרת ההון הראשונה

חשיבות הצהרת ההון הראשונה קריטית מאחר והיא הבסיס להשוואה לעוקבת אחריה. במידה ויהיו פערים בלתי סבירים, מסיבה כזאת או אחרת, יצטרך הנישום לספק הסברים מדויקים לפער בין ההכנסות המדווחות להון הקיים. 

בהצהרת הון נרשמים מספרים נומינאליים. כלומר מחיר הנכס בעת רכישתו, העלות ששולמה עבור ניירות הערך בפועל וכדומה. בנוסף, יש צורך לרשום נכס הניתן בירושה או במתנה, ובמידה והנישום השקיע בו כספים נוספים יש לציינם. את הצהרת ההון יש להגיש תוך פרק זמן מסוים הקבוע בחוק ולקבל אישור שהיא אכן הוגשה.

הצהרת הון שנייה

הצהרת הון שנייה הינה מעט יותר מורכבת במאחר ובה מכניסים גם את ההכנסות שהתקבלו במשך התקופה שעברה מאז הגשת הראשונה. 

כאן יש להכניס הכנסות משכר עבודה, דיווידנדים, ריביות ורווחים של פיקדונות ומוצרים פיננסיים אחרים, קבלת כספים מירושות, ממכירת נכס, ולמעשה, כל סכום כסף שהתקבל. יש חשיבות רבה לכך שסעיפי ההכנסות וההוצאות יהיו זהים ומאוזנים טרם הגשת ההצהרה. 

במידה והם אינם כאלו יש לבדוק היטב שמא נשכחה איזו הכנסה או הייתה איזו הוצאה שלא נלקחה בחשבון. כאשר שני הסעיפים מאוזנים אזי תתקבל ההצהרה ולא יהיו השגות עליה. 

מומלץ מאוד להיעזר במומחים בעלי מוניטין מאחר ומגיש עצמאי יכול לטעות עקב חוסר ידע, טעות וכדומה. הם גם ייצגו את הנישום מול הרשות.