הסכם בין יורשים

מהו הסכם בין יורשים? הסכם זה מאפשר לאנשים הכתובים בצוואת המנוח להסדיר באופן תקין את הירושה, בדרך שלהם, ללא קשר להוראות המנוח.
עם מותו של אדם קובע חוק הירושה - תשכ"ה 1965 כי: עזבונו יחולק בהתאם למפורט בצוואתו אם קיימת. אם אין צוואה – החוק קובע את חלוקת הירושה.
צו ירושה או צו קיום צוואה הוא: מסמך רשמי מבית המשפט או מ- הרשם לענייני ירושה, שמאשר את זכות היורש/ים ומאפשר להם לחלק את העיזבון באופן חוקי ורשמי.

מה קובע סעיף 110?
סעיף 110 מתייחס ל־ הסכם בין יורשים לחלוקת עיזבון.
כלומר – הסכם שנערך לאחר פטירת המוריש, כאשר כבר קיימים יורשים בפועל ויש עיזבון קיים.

למה הסכם עתידי לא נכנס לסעיף?
1) כל עוד המוריש בחיים, אין ירושה. ואם אין ירושה – אין יורש מבחינה משפטית. יש רק "יורש פוטנציאלי".
2) ההסכם עוסק באירוע שטרם קרה, ואולי גם לא יקרה כפי שמצפים (למשל אם תהיה צוואה שונה).
לכן אין ודאות שהצדדים אכן יהיו יורשים, ומשום כך קשה לאכוף הסכם כזה.

היתרונות בהסכם בין יורשים:

הסכם מסוג זה מאפשר להסדיר את חלוקת העיזבון בצורה ברורה, מוסכמת וחוקית בין כל היורשים.
מעבר להסדרת החלוקה עצמה, להסכם זה יש מספר יתרונות משמעותיים מבחינה משפטית, כלכלית ומשפחתית, כפי שמפורט להלן:

• פטור ממיסים בהעברת נכסי העיזבון בין יורשים במסגרת הסכם.
• פטור ממס שבח וממס רכישה בעת חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים.
• פטור מהיטל השבחה, מאחר שהעברה בין יורשים אינה נחשבת למכירה.
• יצירת סדר ובהירות בכל הקשור לחלוקת הירושה והעיזבון.
• צמצום ומניעה של סכסוכים משפחתיים סביב כסף, נכסים וירושות.
• אפשרות לחלוקה הוגנת ומוסכמת של נכסי העיזבון בין היורשים.
• מניעת צורך בהליכים משפטיים וסכסוכים בבתי המשפט בין היורשים.
• תכנון מוקדם של חלוקת הירושה לטובת היורשים והמשפחה.

הסכם לפני פטירת המוריש:
ככלל, סעיף 8 (א) לחוק הירושה קובע כי עסקה בירושה בחייו של המוריש – בטלה.
עם זאת, אין מניעה ש- יורשים עתידיים יערכו ביניהם הסכמה עקרונית לגבי אופן חלוקת עיזבון עתידי.
הסכמה כזו מותרת כל עוד אינה שוללת זכות ירושה, אך היא אינה מקנה זכות מחייבת, שכן הזכות לירושה מתגבשת רק במועד הפטירה!

הסתלקות כללית מעיזבון?

על פי חוק הירושה, תשכ"ה–1965, יורשים של אדם שנפטר מקבלים את העיזבון שלו.
למרות זאת, הם רשאים לערוך הסכם פנימי לחלוקת העיזבון, שיכול להיות שונה מהחלוקה בצוואה.

מתי ניתן לבצע הסתלקות כללית?

הסתלקות כללית היא כאשר יורש או יורשת וותר/ה על חלקו בעיזבון.
במקרה כזה, חלקו מחולק בין שאר האנשים אשר כלולים בצוואה.
ההסתלקות נעשית לפי סעיף 6 (א) לחוק הירושה.

• לטובת בני הזוג של היורש או היורשת
• לטובת צאצא של היורש או היורשת
• לטובת אחים של המוריש

הגשת בקשה לחלוקת עזבון בין היורשים

כדי להבטיח ש-החלוקה תתבצע בצורה חוקית, מסודרת וגם ללא סכסוכים, חשוב להכין את כל המסמכים מראש ולוודא הסכמה מלאה:

• מגישים בקשה לרישום ה- חלוקה בלשכת רישום המקרקעין.
• מצרפים צו ירושה או צו קיום צוואה.
• החלוקה מחייבת מרגע החתימה.
• ללא אישור בית המשפט – כל היורש חייב לחתום.

מה אסור בהסכם בין יורשים?

בראש ובראשונה, יש לדעת כי יורש אשר ביצע הסתלקות כללית מהעיזבון אינו רשאי לקחת חלק בהסכם.
כמו כן, ע"פ החוק ודיני ירושה, ניתן לנסח הסכם חלוקת עיזבון כל עוד הירושה עצמה עדיין לא חולקה בין היורשים שלה.
יתרה מכך, החוק אינו מתיר הבאת נכסים חיצוניים לעיזבון. במילים אחרות, הנושא של ההסכם יהיה מבוסס אך רק על הנכסים של העיזבון או חלק ממנו.
כמו כן, אסור לשנות אף פרט בהסכמי עיזבון ללא ההתערבות המשפטית של עורך דין ירושות או עו"ד עיזבון.

הגשת בקשת אישור

כאשר מעוניינים להגיש בקשת אישור ההסכם, יש להגיש את הבקשה לרשם של ענייני הירושה או לבהמ"ש לענייני משפחה.
במקרים בהם היורשים מצליחים להגיע להסכמים בעצמם, מקובל לצרף את ההסכם לבקשה למתן צו קיום צוואה לרשם הירושה.
עם זאת, לא קיימת בחוק איזושהי חובת אישור הסכם. במילים אחרות, אין צורך ממשי להגיש בקשה מיוחדת עבור אישורי הסכמים בין יורשים בבהמ"ש.
לידיעתכם, כן ישנה חובה לאשר הסכם בבהמ"ש כאשר אחד הצדדים הוא:

• חסוי
• פסול דין
• אדם בעל אפוטרופוס
• אדם הממונה ב-ייפוי כוח מתמשך.

לסיכומו של דבר, נוסעים כה מורכבים תמיד יצריכו את הסיוע של עורך דין עיזבון או עו"ד ירושות.
|כאשר מקבלים את הסיוע המשפטי הנכון, התהליך הופך קל יותר וכן ניתן למנוע סכסוכים משפחתיים ומשפטיים שונים.

תשלומי איזון בהסכמים בין יורשים

ישנם מצבים בהם מחליטים לחלק את הנכסים באופן שונה מ- החלוקה השווה, ייתכנו תשלומי איזון כדי להשוות את הערך ביניהם:

• תשלומי איזון = כסף שמועבר בין יורשים להשוואת ערך נכסים.
• לדוגמה: דירה יקרה יותר → משלמים לילד עם דירה זולה יותר את ההפרש.
• תשלומים מתוך העיזבון → ללא מס.
• תשלומים חיצוניים → יחויבו במס בלבד.

חוק הירושה בישראל

ע"פ חוק הירושה בישראל יורשים רשאים לערוך הסכם פנימי ביניהם וזאת על מנת לחלק את העיזבון של המוריש.
ברוב המקרים, יהיה מדובר בחלוקה שונה מהחלוקה אשר נקבעה בצוואה.
רגע לפני שמתחילים בהליך המשפטי הנ"ל, המשיכו לקרוא את המידע הבא לפניכם.
לפי סעיף 110 א' לחוק הירושה בישראל, קיימות 2 דרכים בהן ניתן לחלק עיזבון של אדם אשר נפטר:

• חלוקה ע"פ צו בהמ"ש.
• הסכם בין יורשים: ברוב המקרים, הדרך השנייה, נדרשת כתוצאה משיקולי מס.
  כאשר עיזבון מחולק אחרת מהאופן בו מצוין בצוואת המנוח, הרי שמדובר בהסכם בין בעלי רכוש ולא הסכם בין יורשים.
  לפיכך, מטרת החלוקה מחדש של העיזבון היא למנוע סכסוכים משפחתיים ולאזן פערים בחלוקת הרכוש או הנכסים.

מנהל עיזבון – מה הוא עושה?

מנהל העיזבון נכנס לתמונה כדי להבטיח חלוקה נכונה והוגנת של העיזבון, במיוחד כאשר יש סכסוך או סיבוך בחלוקה.
הוא מסייע לחלק את הנכסים בצורה שווה והוגנת. וגם מוודא שהחלוקה לא יוצרת בעיות משפטיות או פערים.
בנוסף, עסקאות נדל"ן במסגרת העיזבון עשויות להיות פטורות ממסים, כגון מס שבח, מס רכישה או היטל השבחה.
בהסכם זה חשוב לכלול גם התייחסות לכל ענייני המס ולרישום זכויות רשמי, כדי ש- החלוקה תתבצע בצורה חוקית ומסודרת.

מה ההבדלים בין הליכי הוצאה לפועל לפשיטת רגל?

• מטרת ההליך – בפשיטת רגל המטרה היא הסדרת החובות ופתיחת דף כלכלי חדש; בהוצאה לפועל המטרה היא גביית החוב בלבד.
• יוזם ההליך – בפשיטת רגל ההליך יכול להיפתח על ידי החייב או הנושה; בהוצאה לפועל ההליך נפתח על ידי הזוכה בלבד.
• עיכוב הליכים – בפשיטת רגל ניתן עיכוב הליכים עם מתן צו כינוס; בהוצאה לפועל עיכוב הליכים ניתן רק במקרים מסוימים.
• תשלומים חודשיים – בפשיטת רגל נקבעים במסגרת ההליך לפי מצבו של החייב; בהוצאה לפועל נקבע צו תשלומים חודשי.

ליווי אישי עם עורך דין ערן קאופמן

הסכמים מסוגים אלו דורשים תכנון מוקדם והבנת הזכויות | החובות של כל צד. עם ליווי משפטי מקצועי כמו זה של ערן ניתן:
1) להבטיח חלוקה הוגנת ומסודרת של הנכסים.
2) למנוע סכסוכים עתידיים ולשמור על כל ההיבטים החוקיים וגם החשבונאיים.
כך אפשר לקבל את חלקכם בבטחה, תוך שמירה על זכויותיהם וגם הימנעות מטעויות בנושא - הסכם בין יורשים אשר יכולות לעלות ביוקר.