הסדר נושים
הסדר נושים בפשיטת רגל הינו הליך, במסגרתו חייב אשר צברו חובות, ואינו מסוגל להחזיר חובות אלה לנושיו, מבקשים להגיע להסכמה עם כל נושיו לפיה ישלם אחוז מסויים מן החובות, אשר נמוך משמעותית מן החוב העדכני. פקודת פשיטת רגל קובעת את התנאים בהם יכול חייב להציע לנושיו להסדיר את חובותיו כאמור לעיל לפי תנאים כאלו ואחרים המוצעים על ידו. ככל שההסדר מתקבל ומאושר על ידי בית המשפט והנושים ההסדר הופך להיות סופי ומחייב, ובכפוף למימושו, זוכה החייב להיפטר מיתרת החוב. קיימים מספר סוגים של הסדרי נושים על פי הפקודה הנבדלים בעיתוי ההצעה ובאחוז החובות המינימלי אותם על החייב להתחייב להחזיר לנושיו. הסדרי נושים במסגרת הליך פשיטת הרגל, להבדיל מהסדרי נושים פרטניים עם נושה ספציפי, מתנהלים, בשל אופיו הקולקטיבי של הליך פשיטת הרגל, מול כל נושי החייב ( למעט אלה אשר נושים בחוב שאין עליו הפטר ) בפיקוחו של בית המשפט וכונס הנכסים הרשמי.
יתרונותיו של הסדרי נושים
יתרונו העיקרי של הסדר הנושים הוא ביכולתו להביא לקיצור משמעותי במשך קיומו של הליך פשיטת הרגל, שכן לחייב יכולת לקבוע את מועד הגשת הבקשה, לרבות הגשת בקשה עוד בטרם צו הכינוס ואפילו עוד בטרם הגשת בקשה לפשיטת רגל, כפי שיפורט בהמשך. חסרונו של הסדר הנושים בעצם העובדה שעל החייב לעמוד בכל התנאים הקבועים לצורך הגשת הבקשה לרבות גיוס אחוז מסויים מגובה כלל חובותיו. יתרון נוסף של הסדר מסוג זה במסגרת הליכי פשיטת הרגל אל מול הסדרי נושים פרטניים הינה העובדה שהסכמה של רוב הנושים [מעל 50% מהנושים המחזיקים בידם 75% מערב תביעות החוב] תחייב אף את הנושים המתנגדים.
פקודת פשיטת רגל קובעת את התנאים בהם יכול חייב להציע לנושיו להסדיר את חובותיו כאמור לעיל לפי תנאים כאלו ואחרים המוצעים על ידו. ההסדר מוצע על ידי החייב לנושיו, הבקשה להסדר מוגשת לבית המשפט, ההסדר מובא גם בפני הכונס הרשמי ובעלי תפקיד מטעמו ( ככל שכבר מונה ) ואלה נותנים את דעתם לגבי הסדר עוד בטרם נערכת אסיפת נושים לצורך הצבעה על ההסדר. במידה וההסדר מתקבל על ידי הנושים ומאושר על ידי בית המשפט, ההסדר הופך להיות סופי ומחייב, ובכפוף למימושו, זוכה החייב להיפטר מיתרת החוב. קיימים מספר סוגים של הסדרים מסוג זה על פי הפקודה הנבדלים בעיתוי ההצעה ובאחוז החובות המינימלי אותם על החייב להתחייב להחזיר לנושיו.
סוגים של הסדר נושים
א. הסדרי נושים טרם מתן צו כינוס
סעיף 19א' לפקודה מאפשר לחייב להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הצעת הסדר עוד בטרם הגשת הבקשה לפשיטת רגל או בטרם ניתן צו כינוס. הבקשה לאישור הצעת פשרה תוגש לבית המשפט בצירוף הצעת הפשרה או ההסדר ותעמוד על סכום שלא יפחת מ-30% מסך החובות הבלתי מובטחים וכן תשלום מלוא החוב לנושים בדין קדימה. להצעה יש לצרף פירוט של הערבויות אותן יכול להציע החייב להבטחת קיום ההסדר, תצהיר של החייב בו הוא מצהיר כי אינו יכול לשלם את כל חובותיו ודו"ח על חובותיו ורכושו בציון הסיבות לחדלות הפירעון. את ההצעה על כל נספחיה יש להגיש גם לכונס הנכסים הרשמי. הסדרי נושים טרם צו הכינוס כשמו כן הוא - הסדר אשר יכול חייב להציע לנושיו בטרם ניתן כנגדו צו כינוס.
בית המשפט יאשר את ההסדר במידה וישתכנע כי יש יסוד סביר להניח שלחייב יכולת לשלם לפחות 30% מסך חובותיו לנושים הרגילים וכן תשלום מלוא החוב לנושים בדין קדימה (לא כולל חובות מובטחים וחובות אשר אין בגינם הפטר או שאינם ברי תביעה בפשיטת רגל ) ובצירוף הפרשי הצמדה. בית המשפט רשאי גם להתנות את אישור ההסדר במתן ערובה לקיום התחייבויות החייב על פי ההסדר וכן להורות על כינוס אסיפות נושים לצורך הצבעה על ההסדר.
יצויין כי הסדר אשר הושג במסלול זה, לא יחייב נושה אשר אין עליו הפטר בפשיטת רגל ( כגון קנסות, חובות מובטחים בשעבוד, מזונות וחוב שנוצר במרמה ). כמו כן, בפסיקה שניתנה לאחרונה נקבע כי אף כאשר אושר ההסדר, הוא לא יחול על נושה שהתנגד להסדר אם החוב לאותו נושה מנוי ברשימת החובות המוחרגים מצו ההפטר [קנסות, חובות מובטחים בשעבוד, מזונות וחוב שנותר במרמה], אפילו כאשר אותו נושה קיבל דיבידנד בהסדר הנושים. יתרונו של הסדר הנושים בטרם צו כינוס הינו בכך שהסדר זה מאפשר לחייב "להתחמק" מחלק מן המגבלות המוטלות בצו הכינוס.
ב. הסדרי נושים לאחר מתן צו כינוס
הסדר זה לאחר מתן צו כינוס הינו הסדר המתבצע בהתאם לסעיף 33 ו-35 לפקודה. הצעה עבור הסדר זה בפשיטת רגל לאחר מתן צו הכינוס, צריכה להיות מוגשת בכתב ועליה לכלול את פרטי ההסדר המוצע וכן את הערבויות לביצוע ההסדר על ידי החייב. בית המשפט יאשר את הצעת חייב להסדר נושים במידה והיא עומדת בקריטריונים הקבועים בחוק. למרות שסעיף 35(ז) לפקודה קובע כי חייב אשר ניתן כנגדו צו כינוס וטרם הוכרז כפושט רגל, יציע במסגרת הצעתו להסדר זה סכום שבין 35% ל-80% מסך חובותיו (תלוי במשך הזמן שחלף מאז יום צו הכינוס ועד הגשת הבקשה עבור ההסדר), בפרקטיקה לא נהוג להתייחס למינימום זה והחייב יוכל להציע בהסדר הנושים כל סכום שירצה וכמובן שהנושים צריכים לאשר את ההצעה. לבית המשפט שיקול דעת לעניין גובה ההצעה והוא יוכל לקבוע סכומים אחרים כתלות בנסיבות המקרה.
ג. הסדר נושים לאחר הכרזת החייב כפושט רגל
סעיף 52 לפקודה דן בהצעת חייב להסדר תשלום חובות אשר הוגשה על ידו לאחר הכרזתו כפושט רגל. במידה והצעת ההסדר מוגשת על ידי חייב שהוכרז כפושט רגל, לא נקבע בפקודה סכום מינימאלי אשר על החייב להציע לנושיו , והחייב רשאי להציע במסגרת הסדר הנושים, כל סכום שהוא לפרעון החובות וקבלת הפטר.
ד. אישור ההצעה ברוב של הנושים ושיקול דעת בית המשפט
על פי הפקודה על מנת שבית המשפט יאשר הצעתו של חייב, בכל שלושת הסוגים של הצעות ההסדר, צריכה ההצעה לזכות ברוב מניין המצביעים אשר היקף חובותיהם, איננו נופל מ-75% מערך החובות.
ה. הסדרי נושים בפשיטת רגל – הסוגים השונים
החוק קובע כי במימוש נכסי החייב וחלוקתו באופן יחסי לגובה החוב כלפי הנושים, קיימות מספר קבוצות של נושים אשר כל אחת מהן בעלת עדיפות שונה בעת חלוקת עוגת הנכסים של החייב. קבוצות מסויימות הינן בעלות זכות קדימה לפירעון חובותיהם ביחס לנושים אחרים. העדיפות באה לידי ביטוי כאשר מסת הנכסים הכוללת של החייב אינה מספיקה לכיסוי כל חובותיו ועל כן יש צורך בהעדפה של קבוצת נושים מסוימת. קיימות מספר קבוצות עדיפות כאשר הקבוצה הראשונה בעדיפות הינה "נושים מובטחים" המחזיקים זכות קניינית על נכסיו של פושט הרגל, כגון בנקים בעלי שעבוד על נכס [כגון מקרקעין או רכב] או רשויות המס להן קיימים בתנאים מסויימים שעבוד על נכס של החייב לפי פקודת המסים [גביה].
בעדיפות שניה נמצאים הנושים ב"דין קדימה": חובות כגון שכר עבודה וכן תשלומי חובה אשר הוטלו על פושט הרגל שנה לפני צו הכינוס, לרבות מיסים עירוניים כגון ארנונה או מיסים ממשלתיים. קבוצה הנושים השלישית בעדיפותה כוללת את שאר נושיו של פושט הרגל, אשר אינם מחזיקים בשעבוד או בזכות כלשהי על נכסיו של פושט הרגל; אלו הם "הנושים הרגילים". קבוצת העדיפות הרביעית והאחרונה כוללת את בן זוגו של פושט הרגל, אשר זכותו ליהנות מפירעון חובותיו נופלת מזכותם של החברים בקבוצות הנושים הקודמות, כמתואר להלן.
זקוקים לסיוע משפטי של עורך דין פשיטת רגל בנושא הסדרי נושים? צרו קשר עם ערן קאופמן ושות' משרד עורכי דין.